מהי תקשורת חזותית?
או איך לדבר בשפה גרפית.
תקשורת חזותית. הגדרה.
אומנות הבחירה וארגון אלמנטים ויזואלים כמו טיפוגרפיה, תמונות, סמלים וצבע לכדי העברת מסר לקהל.
תקשורת. יצורים אנושיים מתקשרים בינהם ומעבירים מסרים דרך כל החושים. ראיה. שמיעה. ריח. מישוש. טעם.
* יש גם טענות האומרות כי קיימות רגישויות שהן מעבר לחושים אצל חלק מהאוכלוסיה (ואצל בעלי החיים). חוש שישי אם תרצו, יכולת להרגיש מעבר למה שנתפס באופן הרגיל בחושים.
חזותית
כל מה שאפשר לראות
אז מה היא לעזאזל שפה גרפית?
את המושג "שפה גרפית" שמעתי לראשונה בלימודי תקשורת חזותית שנה ג’ בשנקר. היה לנו קורס בשם "שפה גרפית”. איך שנכנסתי לשיעור הראשון, שאלתי את המרצה מה אומר המושג ״שפה גרפית״ והתשובה שלו היתה שיש לי סימסטר שלם להבין ולענות על השאלה הזו בעצמי. אחרי 4 תרגילים ולקראת סוף אותו סימסטר נפלו לי האסימונים [שמסגירים את גילי, מה אין תחליף למשפט האלמותי הזה עם האסימונים?].
שפה גרפית, בדיוק כמו עברית, רוסית, ערבית, אנגלית, או כל שפה אחרת, היא שפה שיש בה סממנים הניתנים לזיהוי.
אפשר להגדיר שפה גרפית כאשר יש בה מערכת חוקים וכללים.
איך מדברים בשפה גרפית? שפה גרפית היא האמצעי דרכו מועבר מסר. לא מדברים בשפה גרפית. היא מדברת בשבילנו. יכול להיות בה טקסט, אבל המסר בה עובר בדרכים שאינן מילוליות.
שתי דוגמאות יומיומיות לשימוש בתקשורת חזותית:
תמרורים.
לדוגמא, בכביש, כל נהג או הולך רגל, מכיר את הכללים ויודע את החוקים. לכללים והחוקים האלה יש סימנים מוסכמים וברובם בינלאומיים. סימנים אלה הם תמרורים. כשיש תמרור עצור, נדע שעלינו לעצור. כשיש תמרור האט ותן זכות קדימה, אנחנו יודעים מה עלינו לעשות.
חוקיות התמרורים באה לידי ביטוי בחלוקה לקטגוריות כאשר כל קטגוריה מבודלת על ידי צורת התמרור והצבע שלו. תמרורי אזהרה והתראה כמו ״כביש משובש״, יהיו משולש אדום. תמרורי איסורים והגבלות כמו ״אסורה הפניה שמאלה״, יהיו עיגול אדום. תמרורי תחבורה ציבורית כמו ״תחנת אוטובוס ציבורי״, יהיו מרובע או מלבן צהוב. תמרורי מידע והדרכה כמו ״כביש חד סיטרי״, יהיו מלבן ירוק או כחול. לוח התמרורים בישראל מסתמך על תקן בינלאומי, כאשר יש בו שינויים קטנים הנובעים ברובם משפה טקסטואלית, למשל במקום האות ״P״ לשלט חניה, בישראל יסומן התמרור באות “ח״, תמרור ״עצור״ ישראלי מסתמך על הדוגמה הבינלאומית ומופיעה בו כף יד לבנה, אך הוא אינו מכיל טקסט כמקובל בארצות אחרות. יש עוד מספר תמרורים ייחודיים לישראל, כמו תמרור שלט ״כביש אגרה״, בו מופיע בנוסף לכיתוב, הסמל ₪.
את שפת הסימנים בכביש אנחנו לומדים מגיל צעיר תוך כדי פעולות יום יום כמו חציית כביש וככל שאנחנו מתבגרים, נחשף ליותר ויותר חלקים בשפה שהיא אינה מילולית, אך היא מנחה ומעבירה מסר ברור כמו הכוונה, הורייה, איסור וכדומה.
ממשקים דיגיטלים.
גם כאן, נראה כי יש סימנים מובהקים בינלאומיים שהם חלק מהיום יום שלנו. למשל סימני תפעול קול, הקלטה, וידאו מלווים אותנו משחר ילדותינו, משולש אופקי מכוון ימינה, מסמן ״נגן״ או ״Play״. עצירה תסומן על ידי ריבוע שחור. העברה קידמה תסומן על ידי שני משולשים מכוונים ימינה וצמודים זה לזה. אותו דבר עם סמלים ברשתות החברתיות, באפליקציות ובממשקים בהם יש פעולות שחוזרות על עצמן, כמו ״להזמין חברים״, ״אהבתי״, פרופיל אישי״, ״מסך בית״, ״טופס מילוי פרטים״, ״קבלת הודעה״, ״מיקום״, ״חיפוש״ ועוד ועוד.
ההבדל בין תמרורים לבין סימנים מוסכמים בממשקים דיגיטלים, הוא שבממשקים דיגיטלים, קיימת אפשרות לקחת סימן מוסכם ולעשות לו התאמה אישית, או התאמה מותגית, כלומר, להשאיר את הסימן מזוהה, אך להתאים לו את צבעי המותג, סגנון השפה כמו סוג קו, פונט, או כל מה שיקרב אותו ויאחד אותו עם שאר הרכיבים הגרפים של המותג.
פיתוח שפה גרפית. איך עושים את זה?
שפה ויזואלית יכולה להשען על סימנים מוכרים וידועים והיא יכולה להיות מומצאת מיסודה.
אנחנו מתייחסים למותגים כאל ישויות אנושיות ולכן כשאנחנו באים לדבר על שפה גרפית ואחר כך ליצור אותה, חשוב שנבין לעומק מי הוא או היא המותג. כדי להסיק מסקנות ותובנות שיובילו ליצירת שפה גרפית, נאפיין את האסטרטגיה והמסרים המבוקשים, דרך בחינת החזון, קהל היעד, ערכי המותג, האני מאמין, הבטחת המותג, צורת התקשורת וטון הדיבור שלו עם הקהל הרלוונטי. בנוסף, נסתכל על המתחרים, נגדיר את האתגר המיתוגי, את הפלוסים והמינוסים הקיימים ונצא למחקר ויזואלי ולעיצוב.
מה שיוביל את שלב העיצוב הוא האפיון. הוא ינחה את החשיבה והפיתוח של הרכיבים הויזואלים. לכל רכיב יש סיבה, רעיון ומסר אותם הוא מייצג. תפקידינו כמעצבים, הוא ליצור הרמוניה וחיבור נכון בין טקסט, לצבע, לקומפוזיציה, לשילוב תמונה וליצירת חוקיות ברורה המשלבת את כולם לכדי שפה אחת, מבודלת וייחודית, ששיוכה למותג ברור.
לסיכום
תקשורת חזותית היא העברת מסר או מסרים על ידי ביטוי הנראה לעין.
תקשורת חזותית משתמשת בחוש הראיה ויוצרת אינטראקציה בין המסר למי שיקבלו אותו.
ביטוי נרחב לתקשורת חזותית היא יצירת שפה הנקראת במונח המקצועי ״שפה גרפית״, או ״שפה ויזואלית״, כאשר, כמו לשפות מילוליות המשתמשות באוצר מילים, מרכיבות משפטים ומאפשרות אינטראקציה והעברת מסר, כך גם שפה גרפית מורכבת מאוצר סממנים וחוקיות המארגנת את רכיביה והיא שפה לכל דבר.
בניגוד לדוגמאות שהזכרתי קודם של תמרורים וממשקים דיגיטלים, בהן, העקרונות בינלאומיים ובניגוד לשפה מילולית, בה יש הסכמה לאומית על הסממנים, שפה גרפית ניזונה מפסיכולוגיה, דעות קדומות, טרנדים, השפעות סביבתיות והיא עובדת על העברת וקבלת מסר שיש בהם פרשנות. היא יכולה להיות מתומצתת או עשירה ומגוונת, תלוי במותג אותו היא משרתת, בצרכים ובמורכבות שלו. יש בה חוקים והיא נועדה לארגן ולהנגיש מידע ומסר על ידי שימוש ברכיבים ויזואלים, סמלים, צבע, אלמנטים טיפוגרפים, פונטים, איור, צילום, קומפוזיציה, איפוגרפיקה.
שפה גרפית עוזרת למותגים להיות נוכחים, מבודלים, מזוהים וזכירים. שפה גרפית היא דו שיח ומערכת יחסים של המותג עם עצמו ועם הקהל שלו.
בואו נדבר ויזואלית
כשאנחנו פותחים עיניים בבוקר, עם הקפה והמאפה (כן כן גביניות זה הלהיט פה), אנחנו מתחילים את היום עם פיצוח שפה גרפית. כאלה אנחנו, אוהבים לחשוב ולפתח עולמות ויזואלים תוך כדי תנועה.
המומחיות שלנו, היא להעביר מסר. מה שנאמר במילים, אנחנו יודעים להעביר דרך בחירה, יצירה ועיצוב שפה המאופיינת ומותאמת לכל מותג ומותג.
בואו לגלות ולתת לנו ליצור עולמות ויזואלים ושפה גרפית ייחודית למותג One of a Kind שלכם ושלכן.
כמו תמיד, אשמח שתשתפו אותי, ספרו לי האם נשארו שאלות פתוחות.
אשמח לתגובות ושיתופים.
שתפו, העבירו, שלחו למי שפוסט זה ייתן לו או לה כלים לעבוד נכון יותר.
לשיתוף יש ללחוץ על האייקונים מטה, או פשוט להעתיק את הלינק ולשלוח לאן שבא :)
תגובות פה למטה ישמחו אותי ואותנו, אפשר גם לשלוח למייל: hagar@curlyblack.com
לקבלת פוסטים חדשים, טריים משולחן הסטודיו הקולח, הרשמו מטה והשארו לעדכונים
לקבלת הצעות מחיר, תיאום ייעוץ, שאלות ובקשות ספציפיות, אפשר לכתוב הודעת וואטסאפ למספר - 0508821028 או למייל - shelli@curlyblack.com ואנחנו נדע לקחת את זה משם. תודה על הזמן, שום דבר לא מובן מאליו, בשבילי זהו לא רק בלוג, זוהי מערכת יחסים. ניפגש בפוסט הבא :) הגר
איזה כיף ללמוד דברים לדשים